רק ת'אמת…

רק ת'אמת…אני מתה מפחד, פשוט לא מאמינה שזה קורה לי! המותג שלי עלה לאוויר!

רק ת'אמת, כל חיי הייתי חיית ביניים כזו, מאוד תקשורתית, מחבקת ופתוחה, צוחקת, אף פעם לא מתביישת לומר את מה שיש לי…אבל כל נושא הרשתות החברתיות…אמאאאל'ה ואבאל'ה,..לא רוצה, לא צריכה, לא יכולה… מרגישה מובכת, חשופה ועירומה ממש!

רק ת'אמת, הבלוג הזה…הראשון בחיי, יעסוק בתכשיטים (דהה), באופנה בכלל (שהיא אהבה אמיתית בלב), אך לא רק…כי הבלוג הזה יעסוק גם באהבה, משפחה, בנשיות וביופי שבא מבפנים, בשמחה ועצב, ביצירה, בצבעים ובכל מה שיש לי להגיד באמצע החיים .

רק ת'אמת…יש לי מלא מה לומר לך…אבל חכי נתחיל לאט…כי מהר זה בלגן….הרבה כוח יש למילה הכתובה ובגיל 46 בא לי לעשות את זה טוב, חכם ומעניין.

רק ת'אמת, חשבתי המון המון על מה יש לי להציע לך, מה כבר אני יכולה לחדש לך? בעולם שהכל כבר נאמר, צולם, תועד, סופר אפילו הועתק….ובכן לא מצאתי תשובה אמיתית, אני רק יכולה לומר לך שמה שאני אכתוב לך יבוא מהלב…מהנשמה החוקרת והמתבוננת שלי…נקי בלי חרטה.

אמרנו רק ת'אמת לא?! ביקורת רעה מבעיתה אותי…מקצצת לי כנפיים, שלא יאהבו את העיצובים שלי, שלא יבינו אותי…שלא אהיה רלוונטית (כי הבטחתי לעצמי שאני יוצרת רק מה שאני באמת אוהבת ומאמינה בו…ואם זה מסתדר עם הטרנד העכשוי…אז סופר מצויין).

רק ת'אמת…עקרבוטית אני…לא נכנעת לפחד….הוא מכניס הכל לפרופורציה וגורם לנו להיות יותר טובות, יותר מקצועיות, יותר על זה ורק מהפחד שהתכשיט שלי לא יקלע בול…לא בקטע של יופי כי זה באמת עניין של טעם…אבל בקטע של איכות, נוחות, חומרים, "הנדסת משתמשת" אני יכולה לפרק את הדגם "מיליון" פעם עד שיקלע בול!

לכן לא נכנעת לפחד ואני כאן, כותבת בשקיקה מילים אלה שהן התחלה, מעין מבוא של היחסים ביננו.

אני כותבת בענווה ובזהירות,  כי רק ת'אמת, בגיל שלי זה קצת מרגיש כאילו איחרתי את הרכבת..כי העולם שייך לצעירות…אבל לא באמת! כי איש חכם בשם דיוגנים מסינופה שהוא פילוסוף ציניקן, אמר פעם "עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא" אז אני שואלת אתכן בנות… מה הביג פאקינג דיל להתחיל עשות מה שאני רוצה?

רק ת'אמת, אני מודה לבורא עולם על מה שיש לי, על הזכות להיות, לכתוב וליצור, על להעיז להרגיש שיש לי מה להציע לך.

רק ת'אמת, Megumika גדלה בתוכי כמו פרי בטן…יצרתי 6 קולקציות שונות ומגוונות ממש, יש שיגידו אוסף אקלקטי, אבל מה רע באקלקטי כשאת אוהבת ממש הרבה סגנונות? בכולן אני מביאה את הלב שלי ממש משחילה אותו בחוט בשילוב פנינים ואבנים טובות, עברתי דרך חתחתים ולא הכל מושלם וורוד כמו שעקרבוטית כמוני שואפת אליו, אבל היי…היום בגיל 46 אני מבינה שזה בסדר שלא הכל מושלם…כי זאת רק ההתחלה…ומפה אפשר רק להשתפר.

אז נתחיל?

באהבה חן